#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רע. אלו שני דברים נפק""מ במחלוקת אם ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ואלו שני דברים אינם תלוים במחלוקת זו? "	"כתבו התוס' (ד""ה שכירות) שנפק""מ במחלוקת לענין קידושין דאי הוה לשכירות מתחילה ועד סוף הו""ל מלוה ואינה מקודשת, ולענין בנה כיפה לעבודת כוכבים ששכרו מותר דאימת מיתסר במכוש אחרון ובמכוש אחרון לית ביה שוה פרוטה. ואין נפק""מ לענין מועד התשלום שאפילו למ""ד שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף אינה משתלמת אלא לבסוף כדילפינן הכא מקרא. וכן אין נפק""מ לענין חזרה שאפילו למ""ד אינה לשכירות אלא לבסוף פועל יכול לחזור בו."	"ב""מ תוס' סה."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעא. מנין 1) ששכירות של שנה זו אינה משתלמת אלא בשנה האחרת 2) שאין תורמין מן החדש על הישן 3) שבכור נאכל בתוך שנתו?	1) דכתיב כשכיר שנה בשנה, שכירות של שנה זו אינה משתלמת אלא בשנה אחרת.2) דכתיב שנה שנה, דמשמע אותה שנה עצמה.3) דכתיב גבי בכור תאכלנו שנה בשנה, איזו היא שנה הנכנסת בחבירתה הוי אומר זו שנה של בכור דלא מנינן לשנת עולם, ואין לפרש שנאכל בשנה הבאה משום דמוכח קרא שנאכל בתוך שנתו דכתיב ביום השמיני תתנו לי.	"ב""מ סה. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעג. מכר וקיבל מקצת דמים מתי שניהם מותרים לאכול פירות, שניהם אסורים , רק למוכר מותר, רק ללוקח מותר? 	"שניהם מותרים כשא""ל קנה כשיעור זוזך. שניהם אסורים דא""ל כשתביא היתרה תקנה מעכשיו ולרבי יהודה שאמר צד אחד בריבית מותר, גם באופן זה שניהם מותרים. רק למוכר מותר כשא""ל כשתביא היתרה תקנה. רק ללוקח מותר כשא""ל קנה מעכשיו והיתרה תהיה הלואה אצלך <sup>קפ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפ.  כתב הרשב""א שאין צריך לומר לו והיתרה תהיה הלואה גבך, דבסתמא נמי הכי דינא כל דלא עייל ונפיק אזוזי.</span>"	"ב""מ סה:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעד. מכר בית ואמר לקונה לכשיהיו לי מעות החזירו לי או שאמר קונה לכשיהיו לך מעות אחזירו לך, מה הדין ומדוע? 	"כשאמר לקונה לכשיהיו לי מעות החזירו לי אסור דנמצא שאין זה מכר אלא הלואה ובשכר ההלואה דר בבית. ולרבי יהודה מותר שסובר שצד אחד בריבית מותר וכאן אפשר שהמוכר לא יפדה את ביתו ואינו עומד לעולם לפדיה דיורשים אינם יכולים לפדותו ובאופן זה אין כאן לא הלואה ולא ריבית.כשאמר קונה לכשיהיו לך מעות אחזירו לך מותר וביאר רבא דמיירי שאמר הלוקח אם ארצה אחזירו לך ולא שתתבעני בדין, הלכך מותר, דאי נמי חזר וקיבל מעותיו עד עכשיו שלו היתה וחוזר ומוכרה לו. לאמימר שאמר שאם התנה מי שהתנאי לרעתו אינו תנאי מתפרשים דברי רבא שזה שהלוקח התנה ולא המוכראינו תנאי ונחשב כאילו אמר לו שאינו מתחייב ולא יחזיר לו אלא אם ירצה. כתבו התוס' (ד""ה פטומי) דדוקא כשאמר כן בסוף המקח אז אינו אלא פטומי מילי אבל אם בתחילת המקח אמר כן לא הוי פטומי מילי אלא תנאי גמור כי בודאי לא התכוין ללוקחו אלא בתנאי זה."	"ב""מ סה: - סו. ותוס'"		
